גישה אחת שמשנה הכל

השירות הצבאי הוא זיכרון משמעותי בחיינו ולעיתים ייעצב חלק נוסף מהאישיות שלנו. אנחנו נשאף שהזיכרון הזה  ייצבע בצבע המעורר בנו שמחה וחיוביות. לכל אחד מאיתנו יש קולות בראש (מי שראה את הסרט "הקול בראש" מבין על מה אני מדברת ומי שלא ראה, לרוץ מהר לראות!). הקולות שלנו בראש (כפי שמוצגים בסרט): שמחה, כעס, גועל, פחד ועצב הם בעצם הרגשות שלנו. הם אלה המניעים אותנו לפעולה ולתגובה לנוכח סיטואציה שנמצאת מולנו. התרגום שאנו עושים לכל סיטואציה שאנו נתקלים בה מתחיל בקולות שלנו בראש. אנחנו נלמד לשנות את הקולות האלה ולהביא לפרונט את הקול והרגש המתאימים ביותר.

אם נצליח לפרש סיטואציה בצורה חיובית ושמחה, כך תהיה בסופו של דבר גם תגובתנו אליה.

לא לדאוג…כבר מסבירה הכל.

נתחיל במודל אפר"ת

מי שמע? מי מכיר? מי פועל לפיו ביום יום? למי הוא במודעות?

אם עניתם על השאלות בשלילה, ממליצה להמשיך לקרוא.

אז מהו מודל אפר"ת?

אירוע, פרשנות, רגש, תגובה.

המודל מאפשר לנו לבחון את הפרשנויות שלנו לאירועים שאנו נתקלים בהם בחיי היום יום ובכך מגדיל את מגוון האפשרויות שלנו לתגובה על האירוע.

משל מצוין שמסביר את הרעיון: 'גנב העוגיות'.

לילה אחד, בשדה תעופה הומה אדם

היא הבינה שהגיעה יותר מדי מוקדם.

בחנות הספרים מצאה לעצמה איזה ספר מותח

ובמעדניה, קנתה שקית עוגיות מדיפות ריח.

חפשה מקום לשבת בו כמה שעות עד הטיסה

מצאה פינה והתיישבה והכרטיס בכיסה.

היא הייתה מאוד מרוכזת בספר שבידה

כשבזווית עינה הבחינה, בגבר שהתיישב לידה,

היא לא הייתה שמה לב אליו בכלל, אבל,

בחוצפתו העז המנוול,

שלוח יד אל שקית העוגיות שביניהם הייתה מונחת,

וכבתוך שלו הרשה לעצמו עוגיות לקחת .

היא החלטה להתעלם מהחוצפה והגסות.

לא לעשות סקנדל, אולי תיפסק העזות.

וכך היא נשנשה, בעודה מביטה בשעון שעל הקיר

וגנב העוגיות מחסל לה את המלאי בקצב מהיר.

על כל עוגייה שהוא לקח, היא גם לקחה אחת לפה

חושבת לעצמה, בטח הבוטה יבקש גם כוס קפה.

כשנשארה רק עוגייה אחת, היא תהתה מה יעשה עכשיו.

והוא ביד רועדת חיוך מבויש על פניו,

לקח את העוגייה האחרונה וחלק אותה לשניים,

חצי הוא הציע לה בעוד החצי השני, כבר היה לו בין השיניים.

בעצבנות גוברת ועם מחצית עוגייה בידה

חשבה לעצמה, הוא גם גנב וגם חצוף,

אפילו לא אמר תודה.

כשהוכרז בקול שהגיע מועד הטיסה, חשה הקלה,

אספה את חפציה ולעבר שער היציאה התנהלה.

בלי להסתכל אחורה על גנב העוגיות וגסותו המעצבנת,

הלכה במהירות, קדימה מתבוננת.

היא עלתה למטוס וצנחה אל מושבה,

והחליטה לחזור אל הספר שאת ליבה שבה.

בעודה מפשפשת בתיק אחר הספר בידיה

הייתה שם שקית עוגיות מלאה, מול עיניה.

המומה ומופתעת היא הבינה איך לא,

העוגיות האחרות היו שלו,

הוא חלק אותן עמה ולא אמר לה די,

ולדאבונה להתנצל כבר מאוחר מדי.

בעצב היא הבינה שהגסות הייתה שלה, היא הגנב,

ואת העוגיות שלו בעצם היא אכלה .


נדמה לי שאין צורך להכביר במילים, את הרעיון כבר הבנתם.

כמובן, שבחיי היום יום שלנו אנו נפגשים במאות סיטואציות ביום: בבית, בעבודה, עם בן הזוג ואפילו ברחוב. בואו נעלה את המודעות לאופן שבו אנחנו מפרשים את הסיטואציות וננסה לתת להן זווית ראיה אחרת.

הערת אזהרה: לעיתים נחשוב שמה שעולה קודם הוא הרגש ולא הפרשנות מכיוון שזה מה שאנחנו מרגישים באוטומט שלנו. אבל, הרגש יעלה רק אחרי שאנחנו ניתן פרשנות לאירוע שאנו רואים לנגד עיננו.

"הקול שבראש" (סרט מופלא, כבר המלצתי לרוץ לראות?)

בראש שלנו יש לוח בקרה קטן שבעצם שולט על המחשבות שלנו, התגובות שלנו וההתייחסות שלנו לדברים בהם אנחנו נתקלים בחיינו.

בחדר הבקרה יושבות הדמויות: שמחה, כעס, גועל, פחד ועצב והן מנהלות ושולטות בנו. הרי כבר ברור ואין צורך להסביר שבכל פעם שעולה קול (אחד מאלה) התגובה שלנו לסיטואציה תהיה אחרת.

יש עוד המון קולות בראשנו אבל לצורך הגישה נתמקד בהם.

ועכשיו נחבר יחד את הקולות שבראש ואת מודל אפר"ת ושימו לב לדוגמא:

האירוע– המתגייס מתקשר ואומר שמחר יוצאים למטווח והוא מאוד חושש לירות בנשק.

פרשנות שלו (שתי אפשרויות לדוגמא)-

  1. אני יכול להיפגע מהירי, הרעש מפחיד אותי, חיים ומוות.
  2. חוויה חדשה ומרגשת.

הרגש שמתעורר למול שתי הפרשנויות:

  1. פחד וחמלה.
  2. תקווה והתרגשות.

תגובה אופציונאלית למול הרגשות שעולים:

  1. "אני לא הולך מחר למטווח! לא מעניין אותי! יקרה לי משהו".
  2. "אני אנסה, אולי אגלה שאני קלע מצוין".

אם כך, מה התפקיד שלנו? – להסביר לו מהו הקול שמתנגן אצלו בראש (במקרה שלנו, פחד) וכיצד ניתן לשנות אותו לקול/רגש אחר. כל זה מתחיל בשינוי הפרשנות שלו למצב שלפיה יעלה הרגש ואז תעלה התגובה.

סיכום

הגישה שהסברתי מחייבת תרגול. ככל שנתרגל את היכולת שלנו לפרש דברים, כך מגוון האפשרויות לרגשות שיעלו יהיה גדול יותר.

עשו שיעורי בית: במהלך שבוע נסו לראות אירועים שאתם נתקלים בהם גם בזווית אחרת. שאלו את השאלה: מה עוד יכול להיות שקרה כאן?

נסו לבחון האם הפרשנות שלכם לאירוע השתנתה והאם הרגש והתגובה שלכם בעקבותיה שינו את צבעם?

אם תרצו לתרגל יחד עם אירועים מעולמכם ומעולמו של המתבגר/ מתגייס שלכם, אשמח להיות כאן עבורכם.

הרימו טלפון או פשוט הירשמו לשיחת ייעוץ ראשונה שבה נברר את הכל ובעיקר נירגע יחד.

Picture of מיטל מידם

מיטל מידם

מיטל מידם, מומחית בתחום הגיוס לצה"ל עם 25 שנות ניסיון, כולל פיקוד בסיס טירונים מחנה 80. מאז השחרור אני מלווה מתגייסים והוריהם בתהליך הגיוס ומסבירה את ההגיון שמאחורי המערכת הצבאית.

שתף מאמר זה ברשתות החברתיות

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp