מנוער בכיתה יב' לחיילים בצה"ל!

רוב בני הנוער יצליחו לעשות את המעבר בין התיכון לצבא באופן שאינו ידרוש התייחסות מיוחדת מצד סביבתם. עם זאת, ההליכה לכיוון שאינו ידוע, שרב הנסתר על הגלוי בו, מעורר חששות ומחשבות שונות.

ידע הוא כוח והיכולת שלנו ההורים לצייד את ילדינו בו ובוודאות (עד כמה שניתן) יאפשר להם להבין טוב יותר את המציאות בחיינו.

במאמר זה נצטייד בידע וננסה להבין לאן פניהם מועדות ומה השינויים מחייהם כפי שמתקיימים כיום לחייהם בתקופה הקרובה.

מה קורה כיום? כולנו רואים ויודעים

שנות התיכון הפרועות (שייהנו, למה לא?)- אל תתנו לביה"ס להפריע לתכניות שלהם. מה שבאמת מעניין אותם הוא החברה והחבר'ה, חדר הכושר, איך אני נראית, מידי פעם בייביסיטר, איזה קורקינט חדש אקנה והגלשן הבא שלי.

חופש מוחלט לקום מתי שבא לי, לישון אחרי האור הראשון ולדבר עם מי שאני באמת רוצה.

אנחנו "די" בשליטה על מה שקורה, לפחות רואים אותם בבית בין לבין.

בין כל אלה מסתתר לו "גיל ההתבגרות" (שכבר החל מזמן וממשיך להתעצם) ובו הם בעיקר מחפשים זהות ושייכות לקבוצה. החיפוש האישי/עצמי של מי אני? למה אני מסוגל? ומה אני רוצה בחיי? ממשיך במלוא עוצמתו. הוא בעצם מחפש את ההגדרה העצמית שלו בעיני עצמו ומגבש את הדימוי שלו מתוכו ולא מהסתכלות סביבתית.

לראשונה הוא נפרד מהתלות במבוגרים אחרים ומנסה להשיג עצמאות. עצמאות שתאלץ אותו (אין מה לעשות, גם זה מגיע) לקבל החלטות בעצמו ולעמוד מאחוריהן באחריות מלאה.

ואז הכול נגמר…..

מה מחכה להם "אי שם"…בצבא?

סביבה חדשה.

אי וודאות אמיתית.

אנשים חדשים.

הם מאבדים פרטיות וזהות (אוי ויי- בדיוק כשהם מחפשים אותה…).

לובשים מדים.

אף אחד לא מעניין אותו מה הם חושבים.

רחוק מהבית והמשפחה (גם אם לפעמים היה נדמה שהם ממש לא מעניינים אותם כרגע).

להסתובב עם נשק כל היום (מציק וכבד).

קבלת מרות (של מפקדים צעירים כמותם ושוב בדיוק בזמן שהם רוצים שלא יגידו להם מה לעשות)..

הם נדרשים לאיפוק ושליטה עצמית.

צריכים לעמוד בזמנים (חחחחח…הצחקתם אותם, כבר שנה שהם קמים מתי שהם רוצים).

מאמץ פיזי חדש (לא כולם ספורטאים חובבים).

איבוד השייכות לקבוצה שלי (עד שסיננתי את כל מי שאני לא רוצה לדבר איתו, עכשיו אני חייב לדבר עם אנשים שרחוקים שנות אור ממי שאני- WELCOME לחיים).

שפה חדשה (לומדים צעד אחרי צעד שפה אחרת, מילים חדשות, התנהגויות חדשות. תזכרו בהם כילדים קטנים, כמה היו מתוסכלים כשלא הבנו אותם והם לא אותנו).

עצמאות טוטאלית- אני לבד מקבל החלטות ועומד מאחריהן (ולא, אמא לא תציל אותי הפעם).

יש כאן בחירה משמעותית ראשונה בחייהם!

אין פה קשה יותר קשה פחות כל ילד על פי מבנה האישיות שלו וגם זה יכול להשתנות בתקופות.

שינוי הוא תהליך של פרידה

אם נבין (והם יבינו) שהשינוי הבא לפניהם (גם אם לא התכוונו אליו עכשיו או שהוא ממש ממש לא מתאים להם כרגע) הוא סוג של פרידה ממה שמוכר להם וידוע, הם יצליחו להתמודד איתו נכון. כי פרידות, אמנם הן כואבות (לא תמיד) ויכול להיות שמתסכלות אבל משהו בתודעה שלנו יודע שמתחיל משהו חדש ונפרדים ממשהו ישן.

אז ממה נפרדים:

  • נפרדים מהבית- כן, כן הבית הזה שלא תמיד הם הביעו נכונות להיות בו או שאפילו ראו בו רק מיטה חמה ומטבח טעים הוא פתאום איננו (טוב נו, לא לגמרי…רק לכמה ימים או שבועות). סביב הפרידה מהבית עולות שאלות ותהיות על הקשרים שהוא תחזק עד עכשיו עם ההורים וחבריו (יישארו כמו שהם או ישתנו?), האם יסתדר ללא המעורבות של מבוגרים בחייו עד כה? וחבריו?
  • נפרדים מהחברים- עד שסוף סוף הם הצליחו להגיע לסביבה מאוזנת, פחות או יותר, מבחינתם ולהכיר את הסובבים אותם זה נלקח מהם. סוגיות חברתיות הן לב העיסוק של בני הנוער מכיוון שדרכן הוא מחפש את זהותו האמיתית. כמה קשה לנו כהורים לנתק אותם מהפלאפון או לשכנע אותם ללכת לביה"ס על חשבון מפגש חברתי כזה או אחר?

ויש גם את הצד השני, נכון שאני נפרד מהחברים שלי אבל אולי אצליח לייצר קשרים טובים יותר ולהכיר חברים חדשים ואולי אפילו בן או בת זוג?

חשוב שנדע שכל אחד נערך לפרידה אחרת. ישנם כאלו שיבינו שהזמן עם משפחתם וחבריהם מדוד ויתחילו לבלות הרבה מאוד איתם (חלום של כל הורה….). וישנם כאלה שדווקא ירצו לאתגר את העצמאות שלהם ולבחון את עצמם בהתנסויות ופעילויות חדשות. וישנם כאלה שיחשבו שהפרידה הזו מאיימת ויחזרו להתנהגות תלותית בביתם ואף לקשיים רגשיים (מתח, לחץ, חרדה וכו').

סיכום

אז הולך להיות שינוי! שינוי מהותי! וגם אם לפעמים נסתכל עליהם מהצד ונראה שהם משדרים "עסקים כרגיל", דעו לכם שהמחשבות סוערות ומטרידות אותם.

הכי חשוב לדעת שזה נורמלי!

היה לנו ברור כשהיו ילדים קטנים שהם צריכים ללכת לגן ולהיקלט במסגרת חדשה (אין ברירה, אנחנו צריכים ללכת לעבוד נכוון?) וגם כאן, אין ברירה (מסוג אחר…חוק) והם צריכים להיקלט במסגרת חדשה ולהיפרד מכל המוכר להם.

אבל היי! יש כאן הזדמנות מדהימה לגלות את עצמם מחדש, להכיר ולהתמודד עם דברים שבחיים לא נתקלו (ואולי גם לא יתקלו) עד עכשיו בזמן שנותינו כאן על האדמה.

אם תרצו ללוות את ההתלבטויות שלהם ומחשבותיהם לקראת העתיד ולהכווין אותם נכון, אני כאן עבורכם.

הרימו טלפון או פשוט הירשמו לשיחת ייעוץ ראשונה שבה נברר את הכל ובעיקר נירגע יחד.

מיטל מידם

מיטל מידם

מיטל מידם, מומחית בתחום הגיוס לצה"ל עם 25 שנות ניסיון, כולל פיקוד בסיס טירונים מחנה 80. מאז השחרור אני מלווה מתגייסים והוריהם בתהליך הגיוס ומסבירה את ההגיון שמאחורי המערכת הצבאית.

שתף מאמר זה ברשתות החברתיות

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp